הפרק הראשון - כך זה התחיל

הכל התחיל לפני שנה, במסיבת יום ההולדת של אחד התלמידים. איציק, שכולם קוראים לו "מיציק", כי התחביב שלו זה להציק לילדים ובמיוחד לבנות, שפך קערת חטיפים על ראשה של אחת מבנות הכיתה שהעזה להרגיז אותו. למחרת בשעות אחר הצהרים נפגשו עומר, אוריין, אלון ונעמה בביתו של אריאל. אמו של אריאל הניחה על השולחן מגש עמוס בחטיפים ובשתייה קלה, ויצאה מהחדר.
    "אני כבר לא יכול לסבול את הבריונות הזאת," פתח אריאל בכעס
    "הילד המרגיז הזה לא מפסיק להציק לבנות," הוסיפה נעמה
    "אז מה נעשה עם המיציק הזה?" שאלה אוריין. "אני לא מוכנה לאפשר לו להמשיך בהתנהגות הזו. המזל שלו, שהוא לא מעז להציק לי."
    כולם חייכו. חסר לו שיציק לאוריין - תוך שנייה הוא ימצא את עצמו מיילל על הרצפה.
    "מה דעתכם שנקים לנו חבורה שתטפל בילדים מהסוג של האיציק הזה?" שאל עומר.
    כולם הביטו בו במבט מופתע.
    "תמיד חלמתי להיות בחבורה המסייעת בחשאי לילדים," אמר אריאל בהתלהבות
    "גם אני, גם אני," מלמל אלון בהתרגשות.